המרכז למורשת יהדות שאלוניקי ויוון

"בדרך זו, או אחרת, בתקופה זו, או אחרת, כולנו היינו שם, ביוון, ולו גם היה הדבר רק בחלומותינו".
(הנרי מילר ).
המרכז למורשת סלוניקי וקהילות יוון ממוקם במתחם בית האבות ליאון רקנאטי בפתח תקווה.
המרכז הוקם בסיוע משפחת רקנאטי, צוות בית האבות, משפחת רוסו וארגון ניצולי המחנות יוצאי יוון בישראל, במטרה לשמר את המורשת של קהילות יוון ובראשן המורשת המפוארת של קהילת שאלוניקי (סלוניקי). בכך להנציח ולהעביר את הידע והזיכרונות אל הדורות הבאים. המרכז מהווה מקום ייחודי המציג את המורשת באמצעים מגוונים, תמונות ומסמכים אותנטיים, אמצעים ויזואליים, סרטים וקטעי ווידאו וכלי מולטימדיה מגוונים. המרכז קבע לו יעד מרכזי: לשתף את הקהל הרחב להכרת מקורות הכוח וההתחדשות שאפיינו ומאפיינים את היהודים לכל אורך ההיסטוריה ולהנחיל לדורות הבאים את מורשת קהילת סלוניקי וקהילות יוון האחרות 33 במספר.

במרכז של היום קיימים 3 אגפים מרכזיים

אגף המוזיאון – בו מוצגת תערוכה מקיפה המתארת את תולדות קהילת שאלוניקי המפוארת לאורך תקופה של אלפי שנים. בקרוב יתווסף למוזיאון מידע ייצוגי של כל קהילות יוון האחרות.

אגף ההנצחה לשואת יהודי יוון – חדר הנצחה ייחודי הכולל: מוצגים,סרטים, צילומים ומסמכים מהתקופה.

אולם הספרייה והכנסים – ובו ספריה מגוונת של ספרים הנוגעים לקהילות יוון ולהיסטוריה שלהן, וכן ספרות כללית בשפות שונות לרבות יוונית, לדינו, צרפתית, ספרדית, אנגלית ועוד.

פעילויות במרכז
– אירוח של קבוצות ויחידים כולל ביקור מודרך במוזיאון.
– פרויקטים עם בתי ספר.
– מופעים וערבי שירה.
– סדנאות.
– לימודי שפות (לדינו, יוונית וטורקית).
– ארכיון לאדינו .
– ספריית עיוןבאולם אהרון בניהולה של גברת מתילדה כהן סראנו.
– מכירה של ספרים, מוסיקה בהפקה מיוחדת.
הצוות המקצועי
חברי הוועדה המייעצת: פרופ' עליזה ג'יאנו, פרופ' שמואל רפאל, פרופ' תמר אלכסנדר
יועצת אקדמית: ד"ר גילה הדר
מנהלת: שרון סלע

חברי ועד המנהל:
– ליאון רקנאטי
– דניאל רקנאטי
– פרופסור אילן צרפתי
– יהודה ספורטה
– רוני ארניה-יו"ר
– רחל העליון
– משה העליון – נשיא

ביקורים במרכז
המרכז פתוח למבקרים בשלב זה בתאום מוקדם.
לקבוצות מאורגנות – קיימים סוגי אירוח מגוונים, לפרטים: 03-9185707 שירן יוסף.

קהילות יוון
33 קהילות היו ביוון עד ערב מלחמת העולם הראשונה, הגדולה והבולטת ביניהן הייתה קהילת סלוניקי אשר סימלה יותר מכל את מעמדם וגורלם של היהודים ביוון לאורך מאות שנים.
קהילת סלוניקי הייתה הקהילה היחידה בעולם העותומאני שבה היוו היהודים רוב מבחינה מספרית והעיר היחידה בעולם בה שבתו הנמל, התעשייה והמסחר בשבת. העיר שבן גוריון בחר בה ללמוד משפטים. קהילה שיסודה בגירוש ספרד ב – 1492 וסופה גירוש והשמדה. בשנת 1912 התחלף השלטון בסלוניקי והעיר הפכה להיות עיר יוונית. חילופי האוכלוסין בין יוון לטורקיה הביאו לעיר מאות אלפי פליטים יוונים והעיר איבדה את צביונה היהודי. כתוצאה מכך החליטו רבים להגר לארצות אחרות ביניהם א"י. בעליה בלתי לגלית כ 20,000 מהם מצליחים להגיע לא"י. באפריל 1941 כבשו הגרמנים את יוון ובערב פורים 1943 החלו משלוחי היהודים למחנות ההשמדה. באוגוסט 1943 נעלמו עקבות היהודים מהעיר כמו גם ברוב קהילות יוון האחרות. לאחר המלחמה רק מעטים מהניצולים שבו לסלוניקי ואחרים עלו לא"י או הגרו לארצות אחרות.

בשאלוניקי, 'עיר יהודית שאין כמוה בעולם', העדיף דוד בן גוריון ללמוד משפטים וזאת משום ש "… חשבתי שיחס היהדות הספרדית לתנועה הציונית חשוב מאוד מבחינה מדינית, ובתנועת הפועלים העברית הספרדית ראיתי הכוח היותר חיוני ורב הערך ביהדות הספרדית".
הייתה זו קהילה שיסודה בגירוש – הגירוש מחצי האי האיברי (1492) וסופה גירוש והשמדה. 96% מיהודי שאלוניקי הושמדו בשואה.
יהודי שאלוניקי נשאו עימם את זכר ספרד ופורטוגל. שפת הדיבור וחיי היום יום התנהלו בשפה הספרדית-יהודית (לאדינו), שמות וכינויים, מאכלים ויצירה תרבות, שירה, ספרות יפה, ספרות קדש וחול ועיתונות עניפה. שמות בתי הכנסת (הקהלים) בהם התפללו נשאו את זכר הגירוש: קהל גירוש (ספרד), קסטילייה, אראגון, קטלן (קטלוניה), ליסבון, איבורה, איטליה, סיציליה ועוד.
בסוף המאה ה-19 לצד הלאומיות היוונית והמקדונית ובתי הספר של חברת כל ישראל חברים (אליאנס), התפתחה גם הלאומיות היהודית – הציונות. הוקם מרכז לתרבות עברית – "קדימה", נשלחו נציגים לקונגרס הציוני והובאו מא"י מורים, מחנכים ורבנים ראשיים. תלמידים ותלמידות נשלחו ללמוד בסמינרים להוראה בירושלים ובית הספר לאמנות "בצלאל" בירושלים.
מוסדות חינוך, אגודות רווחה, עזרה ההדדית, ארגוני ספורט ומקהלות מומנו ע"י הקהילה, נדיבים בעלי ממון ומתרומות של אנשים פשוטים: בית חולים "הירש", בתי יתומים, מרפאות, בית אבות, אגודות ספורט (מכבי, בית"ר, הכח), צופים ועוד.
בשנת 1912 התחלף השלטון בשאלוניקי. בשנת 1917 פרצה בעיר שריפה גדולה שהשמידה כ 60% מאזורי המגורים והמסחר היהודים. בשנת 1923 בעקבות הסכם חילופי האוכלוסין בין יוון ותורכיה הגיעו לעיר אלפי יוונים והעיר איבדה את צביונה היהודי.
רבים מיהודי שאלוניקי הבינו שתם זמנה של ירושלים ד'בלקן והחלו להגר ממולדתם לארה"ב, ארגנטינה, ספרד צרפת איטליה ועוד. רבים רצו להגיע לא"י אולם מדיניות ה"סרטיפיקטים" חסמה את העלייה. בין השנים 1935-1924 עלו מיוון לא"י כ 20,000 יהודים. רבים מהם הגיעו כעולים בלתי ליגלים. בא"י השתלבו העולים בכל ענפי המסחר, התעשייה, הבנקאות, החקלאות ועבודת הנמל.
ב לאפריל 1941 כבשו הגרמנים את שאלוניקי ובערב פורים 1943 החלו משלוחי היהודים למחנות ההשמדה. באוגוסט 1943 נעלמו עקבות החיים היהודים מן העיר. מעטים נמלטו מהעיר, חלקם עלו להרים והצטרפו לפרטיזנים ואחרים שנמלטו לאתונה הוסתרו ע"י היוונים במקומות מסתור. בעלי אזרחות איטלקית וספרדית קיבלו הגנה ממשלות איטליה וספרד.
לאחר המלחמה שבו מעטים לשאלוניקי. רבים ממתי המספר שנותרו עלו לא"י והקימו פה בית ומשפחה.
מרכז מורשת יהדות שאלוניקי ויוון הוקם לזכר והנצחת קהילת יהודי שאלוניקי ויוון ונועד לשתף את הקהל הרחב להכרת מקורות הכוח וההתחדשות שאפיינו ומאפיינים את היהודים לכל אורך ההיסטוריה.

רשימת קהילות יוון ערב השואה

סלוניקי I אתונה I קבלה I רודוס I קורפו I יאנינה I דרמה I לריסה I דידימוטיכון I קסטוריה I וולוס I ווריה I קומוטיני I קסנתי I סרס טריקלה I פלורינה I ארטה I חלקיס Iחאניה I פטראס I קרדיצה I אגריניון I זקינטוס I פרבזה I נאה אורסטיאדה I קוס I נאוסה אלכסנדרופוליס I לננדס I קתריני I סופלי I הירקליון.
בקרוב נוסיף מידע הנוגע לכל הקהילות ביוון.